אמאוס ניקופוליס

אתר עתיקות, מקום קדוש לנצרות

אתר אמאוס נמצא בצומת הדרכים, העולות ממישור החוף לירושלים ומדרום הארץ לצפונה, על הקרקעות הפוריות של העמק איילון. בעבר התפרסמה העיר כ"מקור מים יפים ונווה יפה" (מדרש קהלת רבה). שם העיר נובע מהמילה "חמת", כלומר "מקורות מים חמים". במאה ה-3 לספירה קיבלה העיר שם חדש: "ניקופוליס" ("עיר הניצחון" ביוונית).

אלפי שנות היסטוריה

אישים מפורסמים רבים ביקרו בעיר במהלך ההיסטוריה, וקרבות רבים התנהלו על השליטה באזור. ספר יהושע פרק י' מספר כיצד במשך מלחמתו במלכי כנען, עצר יהושע את השמש והירח בעמק איילון, המשתרע מערבה לאמאוס. בשנת 165 לפנה''ס ניצח כאן יהודה המכבי את הצבא הסורי של ניקנור. הנצחון פתח לפני החשמונאים את הדרך לירושלים ולחנוכת הבית. בתחילת השלטון הרומי בארץ הועלתה העיר באש והפכה לכפר יהודי קטן שבו, על-פי הברית החדשה (בשורה לפי לוקאס), פגש ישוע מנצרת את תלמידיו אחרי תקומתו מן המתים בשנת 30 לספ'. התלמידים הכירו בו כאשר בצע עבורם לחם. תחייתו של ישוע, מאירה כשמש מעל ההיסטוריה האנושית כולה ושואבת את האנושות להשתתף בתחייה זו. במאה 3 לספ' שוקמה העיר על-ידי הרומאים ונוסדה כאן קהילה נוצרית גדולה. התגוררו כאן גם יהודים ושומרונים.


ספר החשמונאים א', פרקים ג'-ד

לוּסִיאַס בחר את תַלְמַי בֶן-דוֹרוּמֵנֵס ואת נִיקָנוֹר ואת גוֹרגיאָס אנשי חיל מידידי המלך, וישלח אתם ארבעים אלף איש ושבעת אלפים סוס ללכת לארץ יהודה ולהשמיד אותה כדבר המלך. הם נסעו עם כל חילם, וכאשר הגיעו ליד אמאוס בארץ המישור חנו שם. וכאשר שמעו סוחרי הארץ על בואם, לקחו כסף וזהב הרבה מאוד ועבדים ויבואו אל המחנה לקחת את בני ישראל לעבדים, וגם חיל סוריה וארץ הנוכרים התחברו אליהם. כאשר ראו יהודה ואחיו כי רבו הרעות וכי צבאות האויב חנו בגבולם וידעו כי ציווה המלך להשמיד ולאבד את העם, אמרו איש אל רעהו: נקים את הריסת עמנו ונלחם בעד עמנו ובית המקדש. ויקהלו להיות מוכנים להילחם ולהתפלל ולבקש חסד ורחמים. וירושלים היתה שממה כמדבר, אין יוצא ובא מבניה והמקדש היה למרמס ובני הנכר בחַקרָה משכן לגויים, כל שמחה גולתה מיעקב וחליל וכינור שבתו. הם התאספו ויבואו למצפה מול ירושלים...וגורגיאס לקח חמשת אלפים רגלים ואלף פרשים מובחרים, והמחנה נסע בלילה להתנפל על מחנה היהודים ולהכותם פתאום, והיושבים בחַקרָה היו לו מורי דרך.

כאשר שמע זאת יהודה נסע הוא והגבורים להכות את צבא המלך אשר באמאוס, בעוד החיילים מפוזרים מחוץ למחנה. וכאשר בא גורגיאס אל מחנה יהודה בלילה ולא מצא איש, חיפש אותם בהרים, כי חשב: נסים הם מפנינו. וכאור הבוקר נראה יהודה במישור עם שלושת אלפים איש, אבל לא היו בידם מגנים וחרבות כחפצם. כאשר ראו את מחנה הגויים חזק משוריין וסוסים סובבים אותו והם מלומדי מלחמה, אמר יהודה לאנשים אשר אתו: אל תיראו מהמונם ומכעסם אל תפחדו. זכרו איך נושעו אבותינו בים סוף כאשר רדף אחריהם פרעה בחילו. ועתה נקרא אל השמים אם יחפוץ בנו ויזכור את ברית אבותינו וישמיד את המחנה הזה מפנינו היום, וידעו כל הגויים כי יש גואל מושיע לישראל.

כאשר נשאו הנוכרים את עיניהם וראו אותם באים לקראתם, יצאו מן המחנה למלחמה, ואנשי יהודה תקעו, נלחמו בהם ויגפו את הגויים והם ברחו אל המישור, והאחרונים נפלו כולם לפי חרב וירדפו אותם עד גזר ועד שדות אדום ואשדוד ויבנה ויפלו מהם כשלושת אלפי איש. אחרי אשר שבו יהודה ואנשי צבאו מרדוף אחריהם, אמר יהודה אל עם: אל תחמדו את השלל כי מלחמה לפנינו, וגורגיאס וצבאו בהר קרובים אלינו, רק עמדו עתה לקראת אויבינו והילחמו בהם, ואחרי כן קחו את השלל ביד רמה. טרם יִכַלֶה יהודה את הדברים האלה והנה גדוד נשקף מעל ההר. וכאשר ראו אנשי הגדוד כי אנשי גורגיאס הונסו והמחנה נשרף, כי העשן הנראה גילה את אשר קרה, בראותם זאת נבהלו מאד, וכאשר ראו גם את מחנה יהודה אשר במישור ערוך לקרב, ברחו כולם אל ארץ הנוכרים .



מתוך הבשורה על-פי לוקאס, פרק כ''ד, 13-35

אוֹתוֹ יוֹם הָיוּ שְׁנַיִם מֵהֶם הוֹלְכִים אֶל הַכְּפָר הַנִּקְרָא עַמָּאוּס, שֶׁמֶּרְחָקוֹ מִירוּשָׁלַיִם כְּאַחַד־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר, וּמְשׂוֹחֲחִים בֵּינֵיהֶם עַל כָּל מַה שֶּׁקָּרָה. וְהִנֵּה בְּשָׁעָה שֶׁשּׂוֹחֲחוּ וְהִתְוַכְּחוּ הִתְקָרֵב יֵשׁוּעַ עַצְמוֹ וְהָלַךְ עִמָּהֶם, אֶלָּא שֶׁעֵינֵיהֶם הָיוּ אֲחוּזוֹת וְלֹא הִכִּירוּהוּ. אָמַר לָהֶם: "מָה הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁאַתֶּם מִתְדַּיְּנִים בָּהֶם בַּדֶּרֶךְ?" הַשְּׁנַיִם נֶעֶצְרוּ וְעֶצֶב נָסוּךְ עַל פְּנֵיהֶם. אֶחָד מֵהֶם, קְלִיוֹפָס שְׁמוֹ, הֵשִׁיב וְאָמַר אֵלָיו: "הַאִם אַתָּה רַק אוֹרֵחַ בִּירוּשָׁלַיִם וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשָׂה בְּתוֹכָהּ בְּיָמִים אֵלֶּה?" שָׁאַל אוֹתָם: "וּמָה הַדָּבָר?" אָמְרוּ לוֹ: "מַה שֶּׁקָּרָה לְיֵשׁוּעַ מִנַּצְּרַת שֶׁהָיָה אִישׁ נָבִיא, גִּבּוֹר בְּמַעַשׂ וּבְאֹמֶר לִפְנֵי אֱלֹהִים וְלִפְנֵי כָּל הָעָם. כֹּהֲנֵינוּ הַגְּדוֹלִים וּמַנְהִיגֵינוּ הִסְגִּירוּהוּ לְמִשְׁפַּט מָוֶת וְצָלְבוּ אוֹתוֹ, וַאֲנַחְנוּ קִוִּינוּ כִּי הוּא זֶה אֲשֶׁר עָתִיד לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל. אֲבָל נוֹסָף עַל כָּל זֹאת, כָּעֵת הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי מֵאָז קָרוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וּמַה גַּם שֶׁכַּמָּה נָשִׁים מִקִּרְבֵּנוּ הִדְהִימוּ אוֹתָנוּ: בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם הָיוּ בַּקֶּבֶר וְלֹא מָצְאוּ אֶת גּוּפָתוֹ, וּבָאוּ וְסִפְּרוּ שֶׁאַף רָאוּ בְּחִזָּיוֹן מַלְאָכִים אֲשֶׁר אָמְרוּ כִּי הוּא חַי. אֲחָדִים מֵאִתָּנוּ הָלְכוּ אֶל הַקֶּבֶר וּמְצָאוּהוּ בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהַנָּשִׁים סִפְּרוּ, אַךְ אוֹתוֹ לֹא רָאוּ."

הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם: "הוֹי חַסְרֵי דַעַת וְכִבְדֵי לֵב מֵהַאֲמִין בְּכָל אֲשֶׁר דִּבְּרוּ הַנְּבִיאִים! הֲרֵי עַל הַמָּשִׁיחַ הָיָה לִסְבֹּל אֶת כָּל זֹאת וּלְהִכָּנֵס אֶל תִּפְאֶרֶת כְּבוֹדוֹ!" הוּא הֵחֵל מִמֹּשֶׁה וּמִכָּל הַנְּבִיאִים וּבֵאֵר לָהֶם אֶת הַדְּבָרִים הַמְכֻוָּנִים אֵלָיו בְּכָל הַכְּתוּבִים.

כַּאֲשֶׁר הִתְקָרְבוּ אֶל הַכְּפָר שֶׁהָיָה מְגַמַּת פְּנֵיהֶם הוּא הֶעֱמִיד פָּנִים כְּהוֹלֵךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ. אַךְ הֵם הִפְצִירוּ בּוֹ בְּאָמְרָם: "הִשָּׁאֵר אִתָּנוּ, כִּי הָעֶרֶב קָרֵב וּכְבָר פָּנָה הַיּוֹם." לְפִיכָךְ נִכְנַס וְנִשְׁאַר אִתָּם. כַּאֲשֶׁר הֵסֵב עִמָּהֶם לָקַח אֶת הַלֶּחֶם, בֵּרֵךְ וּבָצַע אוֹתוֹ וְנָתַן לָהֶם. אָז נִפְקְחוּ עֵינֵיהֶם וְהִכִּירוּהוּ, וְהוּא נֶעְלַם מֵהֶם. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: "הֲרֵי לִבֵּנוּ הָיָה בּוֹעֵר בְּקִרְבֵּנוּ כְּשֶׁדִּבֵּר אֵלֵינוּ בַּדֶּרֶךְ וּפָתַר לָנוּ אֶת הַכְּתוּבִים!" אוֹתָהּ שָׁעָה קָמוּ וְחָזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם. הֵם מָצְאוּ אֶת הָאַחַד־עָשָׂר מְכֻנָּסִים עִם חַבְרֵיהֶם, וְהַכֹּל אוֹמְרִים כִּי הָאָדוֹן אָכֵן קָם וְנִרְאָה אֶל שִׁמְעוֹן. הֵם סִפְּרוּ מַה שֶּׁקָּרָה בַּדֶּרֶךְ וְכִי הִכִּירוּהוּ כַּאֲשֶׁר בָּצַע אֶת הַלֶּחֶם.


מקרא למפת האתר

1. הבזיליקה הביזנטית (המאות ה-6-7 לספ') ששוקמה בגודל מצומצם בידי הצלבנים (המאה ה-12 לספ').

2. לוח שיש עם כתובת יוונית.

3. האפסיס הדרומי.

4. מקווה הטבילה (המאות ה-5-6).

5. שרידי הבזיליקה הביזנטית הצפונית (המאות ה-5-6).

6. שרידי פסיפסים.

7. מחצבה ביזנטית.

8. קברים מתקופה רומית.

9. שרידי פסיפסים.

10. שרידי ביתו של הבישוף של עיר ניקופוליס.



מקום עליה לרגל

במהלך התקופה הביזנטית הפכה אמאוס לעיר חשובה, מושבו של הגמון (בישוף) נוצרי. במאות 4 ו-5 לספירה נבנו כאן שתי כנסיות גדולות, על המקום שבו פגש ישוע את תלמידיו. האתר נהרס בפלישת הפרסים במאה ה-7 לספ' ובמהלך השלטון הערבי בארץ, ושוקם בידי הצלבנים במאה ה-12 לספירה. אחרי עזיבתם של הצלבנים את הארץ, נעלמה הנוכחות הנוצרית במקום, והכנסיה הנטושה נהרסה בשנת 1834. התחדשות הגעת הצליינים הנוצריים למקום קשורה לפעילותה של הנזירה מרים באווארדי מבית־לחם. היא יזמה את קנייתו של האתר על־ידי המנזר הכרמליטי שלה בשנת 1878. בחפירות שהתנהלו כאן בשנות 1880 ו-1924 ושנמשכות היום, נתגלו שרידי שתי כנסיות ביזנטיות מפוארות עם פסיפסים ומקווה טבילה מאותה התקופה וגם קירותיה של הכנסיה הצלבנית. האתר נמצא למרגלותיו של המבנה הלבן המכונה "בית-שלום" שנבנה בשנת 1931 על-ידי הנזירים ממסדר "הלב הקדוש של ישוע", מביטאראם שבצרפת. הבנין פתוח למבקרים, כאן ניתן לסייר במוזיאון המכיל את מיטב הפסיפסים ששרדו במקום מהתקופה הביזנטית.

Carousel imageCarousel imageCarousel imageCarousel imageCarousel imageCarousel imageCarousel imageCarousel imageCarousel imageCarousel imageCarousel imageCarousel imageCarousel imageCarousel imageCarousel imageCarousel imageCarousel imageCarousel imageCarousel imageCarousel imageCarousel imageCarousel imageCarousel imageCarousel imageCarousel imageCarousel imageCarousel image

קהילה קתולית "בני האושר" באמאוס

למבקרים קיימת אפשרות להיכנס גם לקפלה של הקהילה הקתולית "בני האושר" השוהה ב"בית-השלום" החל משנת 1993. קהילת "בני האושר" נוסדה בצרפת בשנת 1973. החברים בה, אחים ואחיות, משפחות עם ילדים וגם נזירים, מתפללים למען אחדות והבנה הדדית בין יהודים לנוצרים. השם של הקהילה נובע מהדרשה שישוע נשא על הר האושר ליד ים כינרת: "אשרי עניי הרוח, כי להם מלכות השמיים. "...



הקומונה שמחה לקבל פני כל אדם, הרוצה לבקר או להתפלל באמאוס. לקבוצות של מבקרים קיימת אפשרות של סיורים בהדרכת חברי הקהילה או של פגישה עם אחד מהם בתיאום מראש.

שעות פתיחה של אתר אמאוס:

ימי ב' - ו': 14.30-17.30 , 8.30-14.30

(בחורף עד 17.00)

שבת: 8.30-17.30

(בחורף עד 17.00)

יום א': כניסה ניתנת לקבוצות המתפללים בלבד על-פי תאום מראש


סגור: יום שישי לפני חג הפסחא, חג המולד (25 לדצמבר), יום הכיפורים.


מחיר כניסה: 7 ₪ לאדם, ילדים חינם.


טל': 052-3562071

08-9256940

08-9246569


הכתובת למכתבים: ת.ד. 638 רמלה 7210601